בית הכנסת הירושלמי

בית הכנסת הירושלמי הוא מבנה הבנוי בסגנון הארט-נובו בעיצוב בניה מאורית. שלוש ספינות בזיליקה עם שני אגפים ממוקמים לרוחבו. חזית הכניסה הראשית היא קשת איסלאמית גדולה, בעלת חלון כשבמרכזו מגן דוד. על הקשת הפסוק “זה השער לה’, צדיקים יבואו בו” (תהילים קיח’ 20 ) ומעליה לוחות הברית עשויים משיש, כשבצידי המבנה שני צריחים. בחלקה התחתון של החזית, על הקשת המרכזית כתוב הפסוק ” הלוא אב אחד לכלנו, הלוא אל אחד בראנו ” (מלאכי ב’ 10).

האולם המרכזי מחולק לשתי שורות בעלות שבע קשתות אסלאמיות ,התומכות באולם עזרת הנשים שמעל. מעקה עזרת הנשים מעוטר בציטוטים מהתנ”ך. משמאל לכניסה לאולם נמצא לוח זיכרון שהועבר מבית הכנסת ציקאנובה (CIKÁNOVA)שנהרס. בבית הכנסת חלונות גדולים בעלי ויטראז’ים (עיטורים מזכוכית צבעונית) המאירים את האולם המרכזי ואת עזרת הנשים, בנוסף לנברשות הנחושת הרבות. את הקירות מעטרים ציורים רבים וארון הקודש מעוטר בתבליט של עלי גפן ולוחות הברית. בקירו המערבי של בית הכנסת נמצא עוגב גדול.

בית הכנסת שימש בתקופת מלחמת העולם השניה כמחסן והודות לכך לא ניזוק קשות מההרס. הוא משמש יותר ממאה שנים כבית תפילה של הקהילה היהודית בפראג . בינואר 2003, בעת סיקור ציורי הקיר, נמצאה מגילת קלף שהוסתרה כמאה שנה מאחורי לוח שיש, בקיר שמשמאל לארון הקודש. “מסמך הסיום” – מעוצב בכתיבה אומנותית (כתיבה תמה), ובה תיאור תהליך הבניה ונוהלי העבודה, רשומות ופרטים על חברות ואנשי מלאכה שלקחו חלק בבניית בית הכנסת ועיצובו, ובסופה נכתב על ידי מייסדי בית הכנסת : “מסמך זה נכתב כמזכרת לסיום המוצלח של הקמת בניין זה, נחתם על ידי כל המשתתפים בבניה בנוכחותם של אורחים מכובדים רבים, והונח עם אבן הסיום של הבניין. הלוואי ובית כנסת זה יישמר מאות שבשנים ויעיד, גם בעתיד הרחוק על יראת השמים של מייסדיו. הלוואי ותמיד יתאים ליעודו: ייכנס מאמינים בצל קורותיו, אשר תפילתם תישמע על ידי הבורא. בעזרת השם ! קרה בפראג, ב- 16 לספטמבר 1906″.

האדריכל וילהלם סטיאסני (1910 – 1842 WILHELM STIASSNY) נולד בברטיסלאבה (BRATISLAVA), למד בבית הספר הפוליטכני ובאקדמיה בוינה. עוד בתקופת לימודיו ייסד אגודה בשם “מלאכת הבנייה הוינאית” שמטרתה היתה חידוש שיתוף הפעולה בין האדריכלים ובעלי המלאכה בבניית מיזמים חדשים. בשנת 1866 הקים סטודיו לתכנון מיזמים, ובשנים 1905 – 1868 תכנן ובנה 180 בתים פרטיים, בתי ספר, מוסדות, בתי חולים ובתי כנסת ברחבי האימפריה האוסטרו – הונגרית, וביניהם מבנים רבים בצ’כיה. מבין המיזמים נכללים בית הכנסת מלאצקי (1887 – 1886 MALACKY), בית הכנסת ביבלונץ נאד ניסואו (1892  JABLONEC NAD NISOU ), בית הכנסת הגדול ביותר בפראג (KRÁLOVSKÉ VINOHRADY 1898 – 1896), בית הכנסת בסגנון הארט-נובו בצ’אסלב (ČÁSLAV 1900 – 1898 ) ובית הכנסת בפרוסטיוב (PROSTĚJOV 1904). בשנים 1878 – 1877 הוא תכנן את בית העלמין היהודי המרכזי בוינה , שם תכנן גם קברים של קרובי משפחתו. ייסד את האגודה היהודית לשימור האומנות היהודית והאתרים ההיסטוריים בשנת 1895 וכיהן בה כנשיא למשך תקופה ארוכה, וכן במוזיאון היהודי בוינה.

תערוכות קבועות

תערוכה קבועה בשם “הקהילה היהודית בפראג משנת 1945 ועד ימינו” מציגה את ההיסטוריה הלא ידועה עד כה, של הקהילה היהודית בפראג בתקופה שלאחר מלחה”ע השניה, באמצעות תצלומים יחודיים, מסמכים וסרטים תיעודיים המנציחים את האירועים שהפכו לאבני הדרך בקיומה של הקהילה היהודית בפראג, מסופה של מלחה”ע השניה ועד ימינו. את התערוכה אירגנה הקהילה היהודית בפראג, במימון עיריית פראג וקרן הקהילה היהודית בפראג. תערוכה קבועה  בשם “מונומנטים יהודיים ושיקומם לאחר שנת 1989 “ מציגה בפני המבקרים את תהליך השיקום והשימור של המונומנטים היהודיים שבבעלות הקהילה היהודית בפראג, דרך תמונות, תרשימים גרפיים ומיצג אורקולי.