בית הכנסת הירושלמי
ראשון-שישי
10:00-17:00
בשבתות וחגים - סגור
24 בדצמבר סגור
6 בינואר - 16 במרץ סגור
און ליין
Jeruzalémská 7
Praha 1
|
מבוגר |
150 קרונות |
|
ילדים עד גיל 6 |
כניסה חופשית |
|
עד גיל 15 וסטודנטים |
100 קרונות |
למבקרים עם כרטיס תקף לבנייני העיר היהודית:
|
מבוגר |
100 קרונות |
|
לדים עד גיל 6 |
כניסה חופשית |
|
ילדים עד גיל 6 |
כניסה חופשית |
בשנת 1898, עם תחילת העבודות להריסתו ובנייתו מחדש של הרובע היהודי (יוזפוב), נוסדה “האגודה לבניית בית כנסת חדש” כשמטרתה תחליף לבתי הכנסת ציקאנובה (CIKÁNOVA),ולקו-דבורסקה (VELKODVORSKÁ) ובית הכנסת החדש שנהרסו. האגודה רכשה בינואר 1899 בית ישן ברחוב ירושלים שברובע העיר החדשה, כמגרש להקמת בית הכנסת. את המיזם הראשון של בית הכנסת בסגנון נאו-רומנסקי,תכנן אלויס ריכטר (ALOIS RICHTER) בשנת 1899, את המיזם השני בסגנון נאו-גותי תכנן יוסף לינהרט (JOSEF LINHART) בשנת 1901 . המיזם השלישי תוכנן בידי האדריכל הוינאי הידוע וילהלם סטיאסני (WILHELM STIASSNY) בשנת 1903. מיזם זה אושר שנה לאחר מכן ובשנת 1905 החלו עבודות הבניה במימונה של האגודה ע”י אלויס ריכטר, ובחג שמחת תורה (16.9.1906) נחנך בית הכנסת.
בית הכנסת הירושלמי הוא מבנה הבנוי בסגנון הארט-נובו בעיצוב בניה מאורית. שלוש ספינות בזיליקה עם שני אגפים ממוקמים לרוחבו. חזית הכניסה הראשית היא קשת איסלאמית גדולה, בעלת חלון כשבמרכזו מגן דוד. על הקשת הפסוק “זה השער לה’, צדיקים יבואו בו” (תהילים קיח’ 20 ) ומעליה לוחות הברית עשויים משיש, כשבצידי המבנה שני צריחים. בחלקה התחתון של החזית, על הקשת המרכזית כתוב הפסוק ” הלוא אב אחד לכלנו, הלוא אל אחד בראנו ” (מלאכי ב’ 10).
האולם המרכזי מחולק לשתי שורות בעלות שבע קשתות אסלאמיות ,התומכות באולם עזרת הנשים שמעל. מעקה עזרת הנשים מעוטר בציטוטים מהתנ”ך. משמאל לכניסה לאולם נמצא לוח זיכרון שהועבר מבית הכנסת ציקאנובה (CIKÁNOVA)שנהרס. בבית הכנסת חלונות גדולים בעלי ויטראז’ים (עיטורים מזכוכית צבעונית) המאירים את האולם המרכזי ואת עזרת הנשים, בנוסף לנברשות הנחושת הרבות. את הקירות מעטרים ציורים רבים וארון הקודש מעוטר בתבליט של עלי גפן ולוחות הברית. בקירו המערבי של בית הכנסת נמצא עוגב גדול.
בית הכנסת שימש בתקופת מלחמת העולם השניה כמחסן והודות לכך לא ניזוק קשות מההרס. הוא משמש יותר ממאה שנים כבית תפילה של הקהילה היהודית בפראג . בינואר 2003, בעת סיקור ציורי הקיר, נמצאה מגילת קלף שהוסתרה כמאה שנה מאחורי לוח שיש, בקיר שמשמאל לארון הקודש. “מסמך הסיום” – מעוצב בכתיבה אומנותית (כתיבה תמה), ובה תיאור תהליך הבניה ונוהלי העבודה, רשומות ופרטים על חברות ואנשי מלאכה שלקחו חלק בבניית בית הכנסת ועיצובו, ובסופה נכתב על ידי מייסדי בית הכנסת : “מסמך זה נכתב כמזכרת לסיום המוצלח של הקמת בניין זה, נחתם על ידי כל המשתתפים בבניה בנוכחותם של אורחים מכובדים רבים, והונח עם אבן הסיום של הבניין. הלוואי ובית כנסת זה יישמר מאות שבשנים ויעיד, גם בעתיד הרחוק על יראת השמים של מייסדיו. הלוואי ותמיד יתאים ליעודו: ייכנס מאמינים בצל קורותיו, אשר תפילתם תישמע על ידי הבורא. בעזרת השם ! קרה בפראג, ב- 16 לספטמבר 1906″.
האדריכל וילהלם סטיאסני (1910 – 1842 WILHELM STIASSNY) נולד בברטיסלאבה (BRATISLAVA), למד בבית הספר הפוליטכני ובאקדמיה בוינה. עוד בתקופת לימודיו ייסד אגודה בשם “מלאכת הבנייה הוינאית” שמטרתה היתה חידוש שיתוף הפעולה בין האדריכלים ובעלי המלאכה בבניית מיזמים חדשים. בשנת 1866 הקים סטודיו לתכנון מיזמים, ובשנים 1905 – 1868 תכנן ובנה 180 בתים פרטיים, בתי ספר, מוסדות, בתי חולים ובתי כנסת ברחבי האימפריה האוסטרו – הונגרית, וביניהם מבנים רבים בצ’כיה. מבין המיזמים נכללים בית הכנסת מלאצקי (1887 – 1886 MALACKY), בית הכנסת ביבלונץ נאד ניסואו (1892 JABLONEC NAD NISOU ), בית הכנסת הגדול ביותר בפראג (KRÁLOVSKÉ VINOHRADY 1898 – 1896), בית הכנסת בסגנון הארט-נובו בצ’אסלב (ČÁSLAV 1900 – 1898 ) ובית הכנסת בפרוסטיוב (PROSTĚJOV 1904). בשנים 1878 – 1877 הוא תכנן את בית העלמין היהודי המרכזי בוינה , שם תכנן גם קברים של קרובי משפחתו. ייסד את האגודה היהודית לשימור האומנות היהודית והאתרים ההיסטוריים בשנת 1895 וכיהן בה כנשיא למשך תקופה ארוכה, וכן במוזיאון היהודי בוינה.
תערוכות קבועות
תערוכה קבועה בשם “הקהילה היהודית בפראג משנת 1945 ועד ימינו” מציגה את ההיסטוריה הלא ידועה עד כה, של הקהילה היהודית בפראג בתקופה שלאחר מלחה”ע השניה, באמצעות תצלומים יחודיים, מסמכים וסרטים תיעודיים המנציחים את האירועים שהפכו לאבני הדרך בקיומה של הקהילה היהודית בפראג, מסופה של מלחה”ע השניה ועד ימינו. את התערוכה אירגנה הקהילה היהודית בפראג, במימון עיריית פראג וקרן הקהילה היהודית בפראג. תערוכה קבועה בשם “מונומנטים יהודיים ושיקומם לאחר שנת 1989 “ מציגה בפני המבקרים את תהליך השיקום והשימור של המונומנטים היהודיים שבבעלות הקהילה היהודית בפראג, דרך תמונות, תרשימים גרפיים ומיצג אורקולי.
The exhibition, prepared for the 100th anniversary of Franz Kafka's death, reflects on his work through the work of eleven selected Czech photographers and artists. It is also an invitation to interpret, to discover new perspectives and to immerse into the complex world of one of the most iconic writers of modern times.
In his novels and short stories, Franz Kafka takes us into a world of darkness, anxiety and absurdity. His work is full of mystery, misunderstanding and metaphors that make us question our own reality. This exhibition aims to capture and interpret the essence of Kafka's world through visual language.
Each of the photographers and artists participating in this exhibition bring their own perspective to the ideas and themes of Kafka's work. From surreal scenes and bureaucratic structures to character portraits and architectural symbols, the works on display offer a glimpse into the heart of Kafka's literary imagination.
Sink with us into the Kafka's shadow world, where reality meets fiction, and ideas are transformed into images.